כיצד מתמודדים עם מידע שגוי?

ידיעות כזב (פייק ניוז) הן ידיעות מומצאות שנועדו להטעות. אנשים מפיצים ידיעות כזב כדי להשפיע, לבלבל, להסית, או למתוח את הקוראים. לפעמים אפשר לזהות ידיעות כזב לפי ריבוי סימני פיסוק, שימוש באמוג'י, וכתיב וניסוח קלוקלים. אבל לפעמים הן כתובות בצורה תקינה לגמרי. לכן, כדאי לבדוק את הידיעה. 

אחת השיטות להפצה של מידע שגוי היא התחזות לארגונים, מומחים, ואנשים ידועים, כמו המשטרה, משרד הבריאות, או רופאים/ות בכירים/ות. 

תיאוריית קשר היא הסבר שיש מזימה של אנשים בעלי כח שמנסים להסתיר מהציבור את האמת. לתיאוריות קשר אין אחיזה במציאות והן אינן מבוססות על ראיות אמינות. בזמנים של מגפות מופצות תיאוריות קשר רבות. הפופולריות שלהן נובעת מהרצון למצוא הסבר למצב, להרגיש בשליטה, ולהתמודד עם אי הוודאות. 

לפעמים מידע שגוי הוא לא שקרי לחלוטין, אלא כולל ערבוב של מידע מדוייק ולא מדוייק, או הצגה מטעה של מידע. השילוב של מידע נכון ושגוי גורם לידיעות הללו להשמע אמינות לכאורה ומקשה לזהות אותן.

מידע מדעי הוא מידע שעובר בדיקות רבות על-ידי מדענים שמתמחים בנושא המחקר. ידיעות מדע מדומה הן ידיעות שנראות כמו ידיעות מדעיות (למשל, הן מדווחות על תיאוריות, מחקרים, או נתונים מדעיים לכאורה). אבל הידיעות הללו לא מבוססות על ראיות מדעיות אמינות ולא נבדקו בדרכים שמקובלות בקהילה המדעית. 

המקור של המידע הוא האנשים או הארגונים שחיברו והפיצו את המידע. כדי לבדוק את אמינות המקור אפשר לקרוא את המידע שמופיע על המחברים ועל במת הפרסום בתוך ההודעה או הכתבה. אולם, אם המקור אינו מוכר, כדאי מאד לצאת מהאתר ולחפש מידע על המקור ברשת כדי לברר מה הזהות, הרקע והמניעים שלו.

כאשר מעריכים את אמינות המקור כדאי במיוחד לשים לב לתבחינים (קריטריונים) האלו:

• מומחיות - האם יש למחברים או למפרסמים ידע מעמיק או מומחיות בנושא הספציפי שבו עוסקת הידיעה?

•  כוונות - מה המטרות של המקור? האם הוא רוצה לספק מידע מדוייק או למכור, לפרסם, להשפיע, או למתוח?

• בקרה - האם המידע נבדק על-ידי מומחים חיצוניים או עורכים מקצועיים? האם יש פיקוח כלשהו על המידע?

• עדכניות - בנושאים כגון מחלות ומגפות כדאי גם לבדוק שהמידע משקף את הידע הרפואי העדכני ביותר. 

אחת הדרכים היעילות ביותר להעריך מידע היא להשוות אותו למידע שפורסם על-ידי מקורות אמינים. חשוב שהמקורות הללו יהיו מקורות עצמאיים ובלתי-תלויים במקור הראשוני. לדוגמה, אם ידיעה חדשותית מסעירה על מחלת הקורונה שקיבלת בוואטסאפ לא פורסמה באף אחד מהעיתונים הנפוצים במדינה, יכול להיות שהיא לא נכונה. אפשר גם לאמת מידע חשוד בנושא קורונה בעזרת אתרי בדיקת עובדות.

אחת הדרכים הנפוצות להפיץ מידע שגוי היא על-ידי התחזות למקורות אמינים או על-ידי סילוף דברים שנאמרו על-ידי מקורות אמינים. לכן כדאי לוודא שהמידע אכן נאמר על-ידי המקור שלו הוא מיוחס ושהדברים לא סולפו או הוצאו מהקשרם. לדוגמה, האם הידיעה שזה עתה קיבלת על מחלת הקורונה באמת הופצה על-ידי מנהל/ת בית חולים? האם אלו באמת הדברים שהוא או היא אמרו?